אִמָּא וְאַבָּא עוֹבְדִים 
מוּל הַמַּחְשֵׁב.
הָאַחִים שֶׁלִּי צוֹפִים בַּטֵּלֵוִיזְיָה. 
 
רַק לִי אִמָּא אוֹמֶרֶת:
״תָּבוֹר, 
מָתַי תְּסַיֵּם לְשַׂחֵק עִם הַטֵּלֵפוֹן?
 
ספר המציג את תבור, ילד המספר מראות עיניו - מה קורה לו בזמן שיעמום.
כמו ילדים אחרים בימינו, משעמם לו ללא הימצאות מול המסך, ולכן בזמן זה הוא משתוקק לקבל תשומת לב מהוריו.
מהם רעיונותיו להפגת השיעמום? מה קורה כשזורמת היצירתיות?
מה יחושו הקוראים והקוראות בעקבות הקריאה?
 
ספר זה מציע התייחסות למצבים שקורים לילדים וילדות במשפחות רבות ומהווה מענה לכמה שאלות: איך כדאי למבוגרים להתייחס למצבי שעמום של ילדים? האם הם אמורים להתרגש מכך? האם כדאי לעיתים לעודד את השעמום, כי יש בכך תועלת?
 
הערך המוסף של הספר, מעבר לעניין שהוא יוצר בקרב ילדים, הוא בפנייה למבוגרים בהיבט החינוכי שלו. הספר מבוסס על מחקרים עדכניים, לפיהם מצבי בהייה וחוסר מעש עשויים להועיל ולכן אין להיבהל מהם ומומלץ לעודד אותם. הספר מראה באופן קליל ונגיש שכדאי להורים וסבים לאפשר לילדים לא להיות בתעסוקה מתמדת, כדי לאפשר הצמחת תובנות חדשות ורעיונות מקוריים. 
 
בנוסף, בספר מובלטת חשיבותם של אכפתיות, התחשבות, חשיבה יצירתית, דמיון, יכולת להשתעשע, תקשורת, שמירה על חוקים ועוד בצורה נגישה וידידותית.